בס"ד
פרשת תרומה – "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"
משפחת ממ"ד הרובע ,הורים ומורים יקרים ותלמידים חביבים.
לאחר שתיארה התורה את ההתגלות בסיני ואת הברית שנכרתה שם , מצטווים ישראל לעשות משכן "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" .
על-מנת שחווית המעמד הגדול של קבלת התורה לא תפוג ברבות הימים,נקבע הצורך להמשיך את התגלות ה' ,ע"י המשכן ,שייעודו להיות המקום ששם יתגלה ה' למשה וימסור לו את המצוות.
מדייק האלשייך הקדוש :"בתוכו" לא נאמר,אלא "בתוכם",ללמדנו שהקב"ה שוכן בתוך כל אחד ואחד מעם ישראל.זהו שכתב רש"י :"ועשו לי"-לשמי בית קדושה.
אם נתבונן בפסוק נראה שקודם כל נאמר "ועשו", ומתוך כך "ושכנתי",כלומר לאחר שתתאמצו ותשתדלו מלמטה ,אשרה את שכינתי בתוככם ממש,בכל אחד ואחד.
דבר זה צריך לעורר אותנו ,כיוון שעל כל אחד יש חובה להכין את עצמו בקדושה ובטהרה כדי שהוא יהיה משכן ראוי לקב"ה,המשרה שכינתו בישראל כעם,ובכל אחד מישראל..
בתחילת הפרשה נאמר-"וידבר ה' אל משה לאמור .דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי" -ללמדנו שמקום העבודה והתגלות ה' אינו יכול להבנות אלא מנדבת הלב.
הקב"ה רצה שעם ישראל יהיה שותף,שיהיה לו חלק בבנין המשכן ,ובהתלהבות ובנתינה מתוך נדיבות הלב ,יתקשר כל אחד למשכן וירגיש את השייכות למשכן שמלבו נתן לשם ה'.
"תרומה" הניתנת בנדיבות לב ,יש בכוחה לרומם את הנותן ,והוא מרגיש את דבקותו בקב"ה שמשפיע עלינו חסד,ומרגיש את השכינה במעשי ידיו .
כתוב בפרשה -"והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה"
לפי תרגום יהונתן בן עוזיאל –במשכן -היה קרש אחד שנעשה בו נס והיו משחילים אותו בין הקרשים לאורך צד אחד והיה מתגמש ומתקפל ומבריח את הקרשים בצד השני והשלישי. וכאשר היו מפרקים את המשכן היה חוזר הבריח להיות ישר וקשה כעץ.
"ואותו בריח תיכון נעשה מעץ האשל המפורסם שנטע אברהם אבינו לצורך הכנסת אורחים."
ללמדנו שאין השראת שכינה בישראל ללא חסד ,מידת החסד של אברהם ,הנתינה בנדיבות לב של עם ישראל התורמים הם אלו המאפשרים השראת השכינה במקדש.
רואים אנו מעלתה של מידת החסד,הנתינה ,הנדיבות,העשיה למען ה' -היא זו המביאה להשראת שכינתו של ה' בכל מעשינו.
קהילת ממ"ד הרובע ממשיכה במבצע "קהילה מחבקת משפחה"
נשמח בעידודכם את הילדים,לתרומת מטבע "לא יותר משקל" כל יום בהתמדה ,כך נחנך עצמנו למצוות צדקה בשמחה ובנדיבות הלב.
בברכת שבת שלום ,וחודש טוב.
