פרשת וישב

בס"ד

דבר תורה לפרשת וישב – יוסף ואחיו

משפחת ממ"ד הרובע,מורים הורים יקרים ותלמידים חביבים

בתחילת הפרשה קשה לנו לקרוא על יחס האחים ליוסף…

"ויראו כי אותו אהב אביהםוישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום"…"ויוסיפו עוד שנוא אותו"…"ויקנאו בו אחיו"…"ויתנכלו אותו להמיתו".

איך נסביר זאת?  הרי מדובר בבניו של יעקב ,האפשר לייחס לאבותינו שבטי ישראל  – קנאה,ושנאה עד כוונה לרצח אחיהם? וכן יוסף – מה פשר התנהגותו : דיבורו על אחיו,  וחלומותיו המתנשאים…

בזהירות – רבותינו מזהירים אותנו שעלינו להתייחס בחרדת קודש אל האחים,שבטי יה ,ולזכור שאנו עוסקים באבות הקדושים של עם ישראל , ומסבירים שלא מדובר בקנאת איש מרעהו ושנאה שמקורה ברוע נפש או קטנות אלא בטעות בהבנה של גדולי עולם .

בעזרת חז"ל ,ננסה להסביר את עמדת האחים:

האחים ראו כי עד עתה ,במשפחת אברהם,רק אחד מן הבנים היה "הלב והסגולה שהמשיך את עם ישראל,ויתר הבנים היו כקליפות-שנדחים ויוצאים מעם ישראל, כך נדחה ישמעאל מפני יצחק , וכך נדחה עשו מפני יעקב…

והנה ראו שיעקב אביהם אוהב את יוסף,שעשה לו כתונת פסים,שרוצה לייחדו בבגדי כהונה, והיה נדמה להם שיוסף איש גאה המשתרר עליהם ומוציא דיבה להבאיש ריחם בעיני אביהם.

בפרט מה שראו בעניין החלומות כי חושב למלוך עליהם,והיה ברור להם שלא יכול להיות שמי שמדבר רע ומחפש כבוד ושררה,לו תהיה הבכורה משמיים להמשיך את עם ישראל .

ובעיקר חששו האחים שיוסף יצליח להטות לב אביו יעקב,כפי שהטה עשו את לב אביו יצחק,לקבל הבכורה והברכות מיצחק ,וכן טעותו של אברהם בישמעאל,ולכן חשבו ,שיש לו דין "רודף" וחייבים להשביתו , שלא יפגע בבית ישראל : דהינו רדיפתם את יוסף היתה לשם שמיים .

יוסף ,מבחינתו אוהב את אחיו "את אחי אנכי מבקש" ,וחלומותיו מתגלים בהמשך הפרשיות ,כנבואה מאת ה' שמושיעו ונמצא עימו בכל מקום ומצליח את דרכיו .

ובכל זאת מה היתה הסיבה לטעותם הנוראית  של האחים שבטי-יה?

ראשית – אולי ,ניתן להגיד שהאחים טעו ביחסם ליוסף ולא הבינו את דרכו כי היו נוגעים בדבר,פסק דין "הרודף" שהוציאו על יוסף, לא בא ממקום בלי פניות,שכן אמנם נימוקיהם היו אידאולוגים ולטובה אך נגעו אליהם בצורה אישית.

  • שנית – הדרך ,גם אם היו צודקים בעמדתם הנחרצת לגבי יוסף ודרכו ,הדרך חסרת הרחמים בה נקטו, הכתוב מדגיש שלא היו מוכנים לדברו לשלום,מכאן שהשנאה בדעות הפכה לשנאת אחים קשה,ובכך הודו "…אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו…"

המסר אלינו  -צריך לזכור שחילוקי דעות זה דבר לגיטימי,אך להזהר מאוד כאשר חילוקי הדעות הופכים לחילוקים בלבבות, "לדבר שלום" אחד לשני,להקשיב,להבין ,להרבות ו"לחזק את האהבה" וכך להינצל מהקנאה והשנאה -שתוצאותיה קשות-ועשויות להביא למלחמת אחים חס ושלום.

שבת שלום ומבורך.