בס"ד
פרשת ניצבים – ראש השנה
משפחת ממ"ד הרובע, הורים ומורים יקרים ותלמידים חביבים
ניצבים כולנו כאחד, מראש צוות המורים עד אחרון התלמידים, לפני ראש השנה, יום בו יעמיד ה' למשפט את כל ברואי עולם, ואנחנו נתקע בשופר ונמליך את ה' עלינו ונכנס לחיים טובים ולשלום.
בפרשת "ניצבים" שלפני ראש השנה, פונה אלינו ה' לשמור את בריתו עימנו ולשוב אליו בתשובה שלימה, תשובה שמשמעותה לשוב לעצמנו למקורנו
והחשוב מכל התשובה היא טבעית לנו, קרובה אלינו, לא בשמים ולא מעבר לים ממש בפינו ובלבבנו לעשותה
"כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום, לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא.
לא בשמים היא לאמר, מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה, ונעשנה,
ולא מעבר לים היא, לאמר, מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמיענו אותה, ונעשנה
כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותה
הרמב"ן מסביר שהביטוי, בפיך" מכוון לוידוי, והביטוי "בלבבך" מכוון לקבלה שבלב.
מהברית והתשובה אנו מגיעים אל החיים
הקב"ה מצווה אותנו לבחור בדרך התורה שהיא דרך החיים "…ובחרת בחיים" והמצווה לאהוב את ה' ולדבוק בו, שהוא מקור החיים
"…לאהבה את ה' אלוקיך, לשמוע בקולו ולדבקה בו, כי הוא חייך ואורך ימיך .."
רעיון הבחירה בחיים הוא גם הרעיון המלווה את כל בקשותינו בתפילת ראש השנה
בתחילה – "זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר החיים למענך אלוהים חיים"
ובסוף -בספר חיים, ברכה ושלום, ופרנסה טובה, וגזרות טובות, ישועות ונחמות, נזכר ונכתב לפניך, אנחנו וכל עמך בית-ישראל, לחיים טובים ושלום.
אני שמח לברך את כולנו
שנזכה שתפילותינו יתקבלו ברצון
מלכויות שנזכה להמליך את ה' עלינו באמת, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' מלך ומלכותו בכל משלה
זכרונות -שנזכה לזכור שה' בחר בנו, שנזכור שאנו עם אחד, בני אברהם יצחק ויעקב, ושה' יזכור לנו עקידת יצחק ויזכור הברית
שופרות- שקול השופר שנתקע יפתח לבבנו, יהפך הדינים לרחמים בשמיים, ושה' יתקע בשופר גדול לחרותנו
שבת שלום ושנה טובה ומתוקה.
