בס"ד
פרשת מקץ-חנוכה
משפחת ממ"ד הרובע, מורים והורים יקרים ותלמידים חביבים
בתחילת הפרשה מתוארת עלייתו של יוסף לגדולה, מעבד עברי בבור הופך להיות משנה למלך מצרים
בהמשך בשל הרעב בארץ כנען, שולח יעקב את עשרת בניו לשבור אוכל ממצרים, המפגש בין יוסף לאחים מתומצת בכמה פסוקים: "ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבואו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה"
"וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם…" "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו"
לאורך כל הפרשה אנו תוהים איך זה שלא התעוררו אצל האחים שאלות, חשדות, תמיהות, המתחייבות מהקורות אותם? איך זה שהם לא חשדו שמדובר ביוסף אחיהם?
נגיד שהאחים אמנם חשודים בריגול,אבל האם כל חשוד זוטר בריגול מובא לחקירה בפני המשנה למלך,בכבודו ובעצמו? מדוע כל הזמן מתעניין המושל במצרים בשום אביהם הזקן? והאם עדיין חי הוא ?
התנהגותו של המושל מוזרה -מצד אחד טופל עליהם אשמה על לא עוול בכפם מצד שני טוען "את האלוהים אני ירא" היכן שמענו שהמשנה למלך מוכן לשחרר קבוצת מרגלים גדולה,ומעניק להם תבואה ביד נדיבה ? והבקשה המוזרה להביא את בנימין כהוכחה להיותם ישרים.
איך זה שאין איש מהאחים מנסה לקשר בין השליט בעל המעשים התמוהים,לבין משפחת יעקב? כשהם יושבים וסועדים אצלו ויוסף מושיב אותם "הבכור כבכורתו, והצעיר כצעירותו "-איך לא מתעורר חשד? כל צירוף המקרים עם הכסף באמתחות ולאחר מכן גביע הכסף?
התשובה שעונים חז"ל לתמיהות אלו שהעלנו היא
שעיניהם של האחים היו סמויות מלראות את האמת,כמו שהשוחד יעוור פקחים ויסלף דברי צדיקים " גם כאן אצל האחים היה ברור ומוחלט שהם צדקו ביחס ליוסף,וממילא לא יתכן שחלומותיו יתגשמו, ולכן גם כשרואים במו עיניהם שהם כן משתחוים – הנגיעה מסלפת את דרכם לעצום עיניים,ונוח להם להאמין שהם משתחוים לצפנת פענח המצרי ולא ליוסף אחיהם.
וגם אם יש קושיות ותהיות-הם מתרצים לעצמם תירוצים,חוץ מן התירוץ האומר שטעו נחרצות ביחסם ליוסף, התירוץ הזה פסול אצלם מראש.
כי אם תאמר שהם חוזים בהתגשמות חלומו של יוסף, פירוש הדבר, שכל מכירת יוסף היתה טעות אנושה: שהם לא מכרו רשע, כי אם צדיק, ואם כן לחינם ציערו את אחיהם ואביהם וסבם,ולשווא ביצעו מעשה איום בחומרתו- ואינם יכולים להרשות לעצמם להכיר בטעותם הקשה.
נראה שהאחים לא הכירו את יוסף, האחים לא ראו את האמת,כי לא רצו ולא יכלו לראות את האמת, שהיתה בלתי נסבלת מבחינתם
ויוסף בדרכו בהתנכרו אליהם ובעלילות שטפל עליהם,גרם להם שלב אחר שלב, להתוודות ולהתחרט על מעשיהם,וכלשון יהודה "מה נאמר לאדוני ומה נצטדק,אלוהים מצא את עוון עבדיך"
חודש טוב ושבת שלום
