בס"ד כג אדר תש"פ
פרשת ויקהל-פיקודי -שבת החודש -הנדיבות תכונה לאומית
משפחת ממ"ד הרובע ,הורים ומורים יקרים תלמידים חביבים , שלום רב.
בפרשתנו ,לאחר שסולח ה' לעם ישראל על חטא העגל יורד משה מהר סיני ,ומצווה את העם על תרומת המשכן:
"ויאמר משה אל כל עדת בני-ישראל…זה הדבר אשר ציווה ה'…קחו מאיתכם תרומה לה' כל נדיב ליבו יביאה את תרומת ה' זהב וכסף ונחושת…"
נשאלת השאלה , אם זהו ציווי ה' ,איך כתבה התורה ,תרומה ונדבה ?
האם אפשר לכפות ,לצוות , לחייב לתת -לתרום , הרי התנדבות פירושה,מרצון מבחירה ,לא כן?
מסביר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל : הנדיבות שייכת לעצם תכונת האומה הישראלית שנאמר "שלשה סימנים באומה הישראלית :ביישנים,רחמנים וגומלי חסדים" ומתאימה לטבענו.
הנדיבות היא גמילות החסד שבעם ישראל,זה חלק מהטבע הלאומי שלנו,והציווי לתרומה נועד להוציא לפועל את הטבעיות,התכונה הלאומית שלנו , "נדיבי עמים נאספו עם אלוהי אברהם" .
למדנו שאף -על-פי שהתרומה היא חובה גמורה, היא התבצעה על-ידי עם ישראל בהתנדבות גמורה ,בלב שלם,בזריזות ובהתלהבות ,כמו שמעיד הכתוב ,שעם ישראל תרם והביא למשכן מעל לכל חשבון ,יותר מהצריך ,עד שמשה רבנו היה צריך לקרוא די לתרומות "ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואישה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש…"
כפי שבנין המשכן היה בנדיבות העם ,כך גם יסוד בנין בית המקדש קשור לנדיבות ,כיצד גילה דוד המלך היכן עתיד להבנות בית המקדש ? שהרי אין הדבר מפורש בתורה :
ראה דוד המלך שני אחים שגרו סמוכים זה לזה, אחד בלי ילדים ואחד עם ילדים.והנה בלילה הולך האח בלי הילדים בהסתר להוסיף מיבולו ליבול אחיו ,שכן לו היו הרבה ילדים והוא צריך יותר ממנו.ומעט אחר-כך הולך האח השני וגם כן מביא בהסתר לאחיו,באומרו לאחי אין ילדים שישמחו אותו,לפחות שלא יסבול מעניות. ראה דוד המלך והתגלה לו ברוח הקודש שזהו מקום המקדש.
מקום הנדיבות הוא מקום המקדש , במקום הנתינה משרה הקב"ה את שכינתו
אחים יקרים ,כולנו משפחה אחת ,בימים אלו בצל מגיפת הקורונה מתגלים בתוך עמנו כוחות גדולים של נתינה והתנדבות וערבות הדדית.
ננצל את ההזדמנות להודות למורות היקרות שמשך כל השבוע עומלות במסירות לשמור עם התלמידים בקשר לימודי ומשפחתי , נדע להעריך את כל המאמצים הנעשים בכל המדינה,בכל המערכות על מנת לשמור על בריאותנו ובטחוננו, נדע להוקיר את פעולתם של ארגוני חסד ומתנדבים לכל מי שצריך,וההתגייסות של כל עם ישראל לטובת האוכלוסיה המבוגרת שבתוכנו.
ברור לכולם שהמשבר אליו נקלע כל העולם הוא בהשגחה משמיים ועל-אף הסבל והקושי עוד נראה כמה טוב יצא ממנו, נדע להעריך את הקשר המשפחתי,את הבית ,את השבת ,נחיה יותר בצניעות ובענוה, בתפילה ,נתרכז יותר בתוכנו פנימה ופחות נהיה עסוקים בחוץ.
נתפלל שתעצר המגיפה מכל עם ישראל והעולם כולו ,ושנזכה לגאולה בקרוב ,שנאמר בחודש ניסן נגאלו ישראל ובניסן עתידין להגאל.
שבת שלום.
