פרשת האזינו -חג הסוכות

בס"ד

פרשת האזינו -חג הסוכות

משפחת ממ"ד הרובע, הורים ומורים יקרים ותלמידים חביבים.

חומש דברים מגיע לסיומו, כך גם תקופת הנהגתו וחייו של משה רבנו, אנו גם בסימן של התחלה חדשה טהורה וישרה, לאחר ראש השנה ויום הכיפורים .

משה רבנו כותב את התורה שקבל מפי ה' ונותן אותה למשמרת ועדות לשבט לוי ולאחר מכן לכל השבטים, בפרשתנו, ניתנת לנו "עדות נאמנה" בצורת שירה "האזינו השמיים ואדברה ותשמע בארץ אמרי פי", שירה שהיא מעין קורות עם ישראל ותולדותיו.

התורה היא כמו שירה, שירת החיים של עם ישראל, שירה שדרכה אנו לומדים על ה' אלוהי ישראל על רצונו ודרכי הנהגתו "הצור תמים פועלו כי כל דבריו משפט אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא".

חג- סוכות

בסוכות אנו מודים לה' על כל הטובה שגמל עימנו, ואנו מלאי כוחות לעבוד את ה' בשמחה, לאחר הטהרה והקדושה של ראש השנה ויום כיפור.

השמחה בישיבה בסוכה היא מתוך בטחון גדול בה' הדואג לנו שומר עלינו ומסכך עלינו, כפי שהיו ענני הכבוד מסככים על עם ישראל במדבר ביציאה ממצרים.

בניית הסוכה הפשוטה תחת כיפת השמיים, הישיבה בצילה, היא מעין ישיבה תחת כנפי השכינה, וגדולי ישראל בכל הדורות הקפידו לשהות בסוכה כמה שיותר, לאכול בסוכה וללון בה, ללמוד בה וכמובן לקבל בה אורחים בחג.

ארבעת המינים שנצטווינו לקנות בחג הסוכות, מוסיפים חיות וחן מיוחד לחג, מחזקת בנו את הטבעיות, את הפשטות, ובכל מארבעת המינים מצאו חכמינו רמז

הלולב- צריך להיות ישר ושואף למעלה להתעלות בקדושה –ישרות וקדושה.

האתרוג – כנגד הלב הטוב, שיהיה באמת אתרוג, שיהי בו הדר עם טעם ועם ריח –לב טהור.

ההדס- עליו כמו עיניים טובות, כך אנו צריכים להיות עם עין טובה על כל דבר במציאות.

הערבה – עליה כמו שפתיים – כמה חשוב לשים לב מה מדברים ואיך מדברים, כשיש את הצניעות והענווה של הערבה, אז אנו ערבים ונעימים אחד לשני-דיבור ערב.

אחדות – את ארבעת המינים נוטלים יחד –גדלו לה' איתי ונרוממה שמו יחדיו, סוד השמחה והשכינה בעם ישראל היא כשהם באחדות

חג שמח עם הרבה אחדות, חיות ומתיקות

כולם מוזמנים אלי לסוכה, ביום שלישי, טז תשרי א' חול המועד-1600-1900, רחוב בית שערים 2/ב, קרית משה.