בס"ד
יא שבט התשעט
פרשת "בשלח" – מסירות -נפש "על הים"
משפחת ממ"ד הרובע,הורים ומורים יקרים ותלמידים חביביםעם גראך
הים לפניהם, חיל פרעה מתקרב אליהם,מימינם ומשמאלם מדבר עם נחשים ועקרבים ,יש עליהם קטרוג של שרו של מצרים שאינם ראויים לנס(אלו עובדי ע"ז ואלו עובדי ע"ז)
בנוסף,בעם ישראל-4 כיתות
כת אחת אומרת –נקפוץ לים –אין להם להתמודדות- נתאבד( המיואשים)
כת שניה אומרת-נשובה מצרימה- נכנע למצרים ונחזור לעבדות מצרים,נחיה חיי עבד- אבל לפחות נחיה (קטני אמונה)
כת שלישית- נלחם במצרים (נמהרים,כוחניים,כוחי ועוצם ידי)
כת רביעית– נצעק אל ה'-נתפלל (תפילה ללא מעשה )
אז מה הדבר הנכון לעשות?
אומר הקב"ה למשה "דבר אל בני ישראל ויסעו"-
זאת אומרת – שלא יקפצו לים ויטבעו,כדברי הכת הראשונה ,לא לנסות להלחם במצרים ולא להכנע להם –ה' ילחם לכם ,וכן אומר ה' למשה זה לא הזמן להאריך בתפילה
אלא-עליהם לבטוח בה' ולהכנס לים בציווי ה' כדי שיעשה להם נס,כמו שעשה נחשון ,במסירות נפש.
הדרישה היא-שיכנסו לים במסירות נפש.
תפילה לבד ,אומר ה' למשה,אינה מספיקה, ליציאה ממשבר זה נדרשת מסירות נפש של עם ישראל,שיוסיף להם זכות לקבלת נס כנגד מצרים.
מה הלימוד והמסר"
לבטוח ולהאמין בה',אנו לא לבד,לא הכל מונח על כתפינו,-ולכן לא למהר להתייאש ולעשות מעשים נמהרים של יאוש,או של איבוד עשתונות,לא לאבד תקוה,האלוקים שגאלנו ממצרים,גם יגאלנו ממשבר זה.
מתוך אמונה אנו צריכים לעשות מאמץ,להכנס למים,מתוך אמונה ובטחון שה' יקרע לנו את הים.
אנו לא לבד,ה 'עימנו
שבת שלום לכולם –באמונה ננצח.
דורון צפניה-רב בית הספר.
